ילודים ופגים

כל הכבוד על השאיבות! זה באמת קשה לפעמים להגיע לכמות החלב הדרושה בשאיבות, כאשר התינוק לא יכול לינוק. מוטיליום יכולה לעיתים לעזור.

צריך לוודא שאת בריאה ולא מקבלת תרופות שלא הולכות עם מוטיליום.

אפשר לקחת מוטיליום 3 פעמים ביום, למשך כשבועיים, ואז שבוע 2 כדורים ליום ושבוע כדור אחד ליום.

צריך לקבל מרשם מרופא לתרופה. לעיתים הרופאים בפגיה יוכלו לתת לך מרשם.

בהצלחה,

מצווה גדולה לעשות כל פעולה כדי שהתינוקת תקבל חלב אם, אפילו אם כרוך בשאיבה משבת ליום חול.

יש להתייחס לזה כפיקוח נפש, שהותרה כל התורה מפניה.

בברכת "זה הקטנה גדולה תהיה"

כמה נעים לראות את דאגתך לנכדה היקרה, ואשתדל לכוון אותכן.

חשוב לי לציין , שבכל מקרה של חשד לרפלוקס, יש כמובן לפנות לרופא גסטרואנטרולוג ילדים מומחה, עמ לאבחן נכון את התופעה ובכדי לקבל את המענה המדויק והמתאים לכל תינוק באופן אישי.

רפלוקס בתינוקות , המאופיין בריפיון של השריר הסוגר את הכיבה ועקב כך עולה תוכן הכיבה , שכבר נחשף לחומצות הכיבה, בחזרה לכיוון הגרון / לוע. חזרת תוכן הכיבה החומצי עלול ליצור תחושת שרפה כגון צרבת ולגרום לאי נוחות ברורה בתינוקות.

אחד הניסים והנפלאות של חלב אם , הוא שהוא מתעכל במהירות ולכן הרבה פחות תוכן ישאר בכיבה ויעלה ליצור גירוי ושנית ישנם מרכיבים חיסוניים ואנטי דלקתיים מוכרים אשר קיימים רק בחלב אם והם מטפלים ברקמה שנחשפה לחומצות הכיבה. חוקרים רבים מציינים שמומלץ ומצופה מתינוק יונק את חלב אימו שיפלוט ע"מ שהחלב ינקה את מערכת הבליעה והנשימה ועל ידי המרכיב האנטי דלקתי בחלב אם גם יוריד את הבצקת שעלולה להקשות על המעברים הצרים של תינוקות קטנים.

לכן, אם מדובר במקרה רפלוקס שאובחן נכון, ישנה משמעות עצומה להמשך הנקה ומתן חלב אם.

בנוסף, תנוחת הנקה בה ראש התינוקת מוגבה, כמו בתנוחת ישיבה, תעזור מפני חזרת תוכן הכיבה במהלך ההנקה וכמובן הגבהת הקטנטנה לאחר כל ארוחה מאוד מומלצת. בעיקר מנשא עומד. לשם כך אני ממליצה שהאם המניקה והמעניקה תפגש עם יועצת הנקה לגבי תנוחות אשר יקלו על התופעה.

לגבי הטיפול התרופתי שהנוטרופתית המליצה, לצערי אינני מוסמכת לענות על שאלה זו בעיקר לאור העובדה שאינני ראיתי את התינוקת ואת ההנקה.

לגבי כל מידע על מתן תרופה פרמקולוגית או נוטרותית יש לפנות רק למרכז מידע תרופי באסף הרופא 08-9779309 לשם קבלת מענה נכון ,עדכני ,מקצועי ומותאם ספציפית לזוג היונק מניק.

בברכת חורף בריא, שרון אחות ויועצת הנקה

חשש קל רק נוגדנים לאם בדיקת רוק לcmv  אם שלילי נשלל.

אם חשד גס יווצר, קרי נתון מעבר לנוגדנים או הוכחה להחמרת נוגדנים במהלך הריון רוק, סונר מח, תפקודי כבד ספירת דם

רצוי להמשיך בינתיים להימנע מהריון.

מומלץ להגיע לרופאת הנשים לבדוק רמת נוגדנים ל-CMV מסוג IgG ו-IgM.

יש יותר מזן אחד של CMV ולכן גם רמת נוגדנים טובה אינה מגנה בהכרח כנגד כל שאר הזנים.

לסיכום:

רצוי לקחת את הילד לבדיקת רופא בעוד כחודש לרופא ילדים ולבקש בדיקה כדי לראות אם הוא כבר לא מדבק.

במקביל כדאי לבדוק רמת נוגדנים שלך עכשיו ושוב בעוד חודש.

הרופאה שלך תוכל להגיד לך אם חלפה הסכנה או לא. אם יש ספק ניתן לפנות למרפאת מומחים למחלות זיהומיות בהריון דרך קופ״ח

לילודים לאם עם סוכרת יש סיכוי לפתח מצב של ערכי סוכר נמוכים בימים הראשונים לאחר הלידה. הסיכון נובע מחשיפה ברחם לערכי סוכר גבוהים כי הסוכר עובר בקלות את השיליה. העובר מגיב לעלייה זו בעלייה בהפרשת האינסולין על מנת לנסות לאזן את רמת הסוכר. לאחר הלידה עם התנתקותו מהאם רמות האינסולין נותרות גבוהות אך האספקה החיצונית יורדת באופן משמעותי ולכן אנו מקבלים ערכים נמוכים של סוכר. במצב זה חייבים לתת נוזלים כי ההנקה או ההאכלה מבקבוק אינה מספקת.

ככל שהסוכרת הייתה פחות מאוזנת יש סיכון לרמות אינסולין גבוהות יותר שלעיתים מחייבים מתן תרופות נוספות או סוכר בריכוזים גדולים יותר מהמקובל. מצב זה בדרך כלל חולף כעבור מספר ימים עד שבועות עם פינוי האינסולין העודף. יש מצבים נדירים שהגוף מאבד את יכולת הפיקוח על הפרשת האינסולין אך מצב זה אינו קשור לסוכרת אימהית אלא לפגם גנטי. כמובן שמצבים אלו מחייבים טיפול שונה וממושך.

<em>לפנות לרופא מטפל שיבדוק, יתכן שמדובר בוירוס אך בגיל זה חייב להיבדק.</em>

שלום,

כן אבל לא באופן מלא – לפרטים נוספים, ניתן ליצור קשר עם מתאמת קשרי יולדות : 054-6601993

מלבד מקרים בהם התינוק צריך טיפול או בדיקה שלא יכול להתבצע כשהוא נמצא על האמא.

מוות בעריסה (בלע"ז SIDS)  הוא גורם המוות העיקרי בתינוקות עד גיל שנה . השיעור הוא  1.2-1.7 תינוקות מכל 1000 תינוקות. יש לציין כי הסיכון גבוה במיוחד ב 6 החודשים הראשונים לחיים
מוות בעריסה נקבע רק לאחר שנשללו  סיבות  אחרות כגון  מחלה, תאונה, זיהום או מחלה מולדת. התופעה קיימת בכל עדה, גזע או מין ללא כל הבחנה. המוות מתרחש בעריסה, במהלך השינה, ללא כל התרעה, בתינוקות בריאים וכיום  עדיין אין כל דרך לנבא מי עלול להיפגע. פגים  ותינוקות שנולדו במשקל נמוך כמו תאומים ושלישיות נמצאים בסיכון מוגבר.

&nbsp;

<span style="color: #003676;"><strong>מה גורם למוות בעריסה?</strong></span>
לא ידוע מה גורם לתופעה.  קיימות השערות רבות והמחקר בנושא ענף. לאחרונה זיהו חוקרים מאוניברסיטת הארוורד קשר בין התופעה לבין רמה נמוכה של סרוטונין. הסרוטונין הינו רכיב בגזע המוח האחראי על איזור היקיצה. ייתכן כי בעתיד ניתן יהיה לבצע בדיקות דם ולאתר תינוקות בעלי רמות נמוכות של סרוטונין ובכך לזהות קבוצת סיכון אם  כי מלבד סרוטונין קרוב לוודאי שקיימים גורמים נוספים אשר עדיין לא זוהו.

&nbsp;

<span style="color: #003676;"><strong>האם ניתן למנוע מוות בעריסה?</strong></span>
זיהוי גורמי סיכון והגברת מודעות הורים הובילו לירידה בתמותת תינוקות מתסמונת זו בשנים האחרונות.

<hr class="line–light-blue line–thin" />
<p style="text-align: center;"><span style="font-size: 1.875rem; color: #003676;">המלצות להקטנת הסיכון למוות בעריסה:</span></p>
<p style="text-align: center;"><span style="color: #003676;">❉ השכבה על הגב ❉</span></p>
<p style="text-align: center;"><span style="color: #003676;">יש להשכיב את התינוק על הגב בלבד בזמן שינה (ביום ובלילה).</span>
<span style="color: #003676;"> אמנם שינה על הגב עלולה להוביל לאיחור בהתפתחות המוטוריקה הגסה (התהפכות, זחילה וכו) ובנוסף אצל חלק מהילדים תיתכן השטחה של החלק האחורי של הגולגולת אולם תופעות אלה ניתנות למניעה ע"י השכבת הילד על ביטנו בזמן ערנות</span></p>

<hr class="line–blue line–bold" />

<span style="font-size: 1.875rem; color: #910027;"><strong>יש להימנע מעישון בסביבת התינוק!</strong> </span>

<span style="color: #003676;"><strong>הוכח בוודאות קשר בין עישון האם בזמן ההריון ואחריו למוות בעריסה.</strong></span>

בקרב אמהות שעישנו לאחר הלידה, נמצאה עלייה בשכיחות עד פי 2 באמהות שעישנו גם בזמן ההריון – העלייה הייתה עד פי 3 למרכיבים בעשן הסיגריה השפעה שלילית על התפתחות ריאות התינוק והתפתחות המוח. חשיפה לעשן עלולה גם להפריע במנגנון ההתעוררות של התינוק משינה ופיקוח על מצב הערנות שלו. לפיכך, ההמלצה היא לא לעשן בעת ההריון וליד התינוק בשנת החיים הראשונה שלו.

<span style="color: #003676;"><strong>הנקה</strong></span>
מחקרים הראו כי הנקה מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה באותה יעילות כמו השכבה על הגב. אחת ההשערות שהועלו לקשר בין הנקה לירידה בתמותה היא קיומם של נוגדנים בחלב האם העוזרים לתינוק להתמודד עם זיהומים בדרכי הנשימה, שכפי הנראה הם כשלעצמם מהווים גורם סיכון לתסמונת הקטלנית.
חלב אם מתעכל מהר יותר מתחליף חלב, ותינוקות יונקים נוטים להתעורר יותר בלילה, דבר המפחית את הסיכון לכך שיחנקו בשנתם או יפסיקו לנשום.

<span style="color: #003676;"><strong>המזרון חייב להיות קשה ושטוח</strong></span>
גורם נוסף העלול לתרום למוות בעריסה הם כלי המיטה. מתברר כי כלי מיטה כמו כריות ושמיכות ומזרנים רכים גורמים לפני התינוק "לשקוע" אל תוכם. התינוק שואף אל קירבו את האוויר הננשף, ובכך נפגעת תחלופת  החמצן עם פחמן דו חמצני.  באדם בוגר מצב זה מוביל לשינוי תנוחה ולשיפור האוורור. אצל תינוקות אין מנגנון זה מפותח דיו ולכן רמת הפחמן הדו חמצני עולה לרמות מסוכנות.
יש להימנע משינה משותפת במיטת ההורים מחשש לכיסוי דרכי הנשימה של התינוק ע"י ההורה הישן עד למצב של חנק.

&nbsp;

<span style="color: #003676;"><strong>הימנעו מחימום יתר</strong></span>
חימום יתר נמצא קשור למוות בעריסה. יש  להשכיב את התינוק על גבו, לא לכסות את ראשו, לא להגזים בכיסוי גופו, ולא לחמם יותר מדי את החדר.  חימום החדר מומלץ לדרגה של 22 מעלות

<span style="color: #003676;"><strong>מוצץ</strong></span>
תנועות המציצה מפחיתות את עומק השינה ומדרבנות את הנשימה.

ההמלצה היא  לעודד מציצת מוצץ רק לאחר ביסוס ההנקה וזאת בכדי למנוע "בלבול" ופגיעה ביניקה.

שלום ,
"ביממה 10-14 לצהבת גבוהה כזו חובה לבצע ברור הכולל תפקודי כבד, בילירובין ישיר, תפקודי תריס, גלקטוזמיה ושתן לחומרים מחזרים.

לפי שאלת האם בוצעו תפקודי כבד ורגישות ל  G6PD. חשוב מאד שזה תקין אבל יש דברים נוספים לשלול "

שלום ,
יש תרכובת המשך לפגים עשירה מעט יותר אבל לא רצוי להשתמש בה כי היא מכילה עודף סידן המתאים לפגים.

במידה התינוקת קולטת נפח מתאים של כלכלה רגלה ואינה משלשלת היא תעלה במשקל ונדרשת סבלנות

אכן את צודקת – ישנו גיל בו התינוק מתחיל לגלות את קולו ולגרגר ולהשמיע קולות. בדרך כלל לא מדובר בצעקות אם כי יש תינוקות קולנים יותר.

למרות שעבר סקר שמיעתי קרוב לוודאי לאחר הלידה, מומלץ לעשות שוב בדיקת שמיעה.

זו שאלה שרק רופא שבדק את הילד יכול לענות עליה.
פצע בקרקפת יכול להיגרם על ידי סריטה בעת הלידה או על ידי זיהום כלשהוא.
אם הפצע היה מזוהם הריפוי הוא על ידי צלקת לכן באזור זה השיער אינו צומח.

לא נרשם מה גיל התינוק.
בכל מקרה אין שום קשר בין הפגות לתחלואה המתוארת וכל מה שנדרש זה טיפול שיגרתי כמו כל ילד בקהילה.

אנמיה מחוסר ברזל הינה תופעה שכיחה בינקות ויש לטפל בה מכיוון שהברזל משתתף כמעט בכל תהליכים בגוף והאנמיה גורמת לא רק לחולשה, לנשירת שיער ולחוסר תאבון (כמו שהסבתות נוהגות להטיף) אלא גם משפיעה על התפקוד המוחי. במחקר שנערך לא מכבר לקחו ילדים אנמיים ועשו להם מבחני אינטליגנציה. לאחר טיפול של 12 שבועות חזרו על אותם מבחנים וראה זה פלא – הילדים השיגו יונים טובים יותר בכל תתי המבחנים, ומי מאיתנו לא רוצה ילדים חכמים?
ולגופו של עניין, קיימים בשוק מספר תכשירי ברזל ואחד מהם הינו פריפל. על מנת לטפל באנמיה יש צורך בטיפול של 3 חודשים – כדי למלא את מחסני הברזל. צודק הרופא שיש לחזור על בדיקות דם לאחר התחלת הטיפול ולראות האם הברזל הספציפי אותו מקבלת הפעוטה נספג. לעיתים יש ספיגה חלקית של התכשיר ואז יש לנסות תכשיר אחר.
מובן מאליו שברגע שמחסני הברזל יתמלאו ובדיקות הדם יחזרו לנורמה לא יהיה צורך בהמשך טיפול בתנאי שבכלכלה הפעוטה תקבל מספיק ברזל ואין מחלת רקע (כמו למשל צליאק) הגורמת לאנמיה.

אי שקט ביילוד הינה תופעה נפוצה. הדבר יכול להעיד על "גזים" או על תינוק "נודניק" ולעתים גם על מחלה שהיא זו הגורמת לאי השקט. על מנת לברר את הנושא לעומקו יש לגשת לרופא הילדים שיציג שאלות מתאימות וכן יערוך בדיקה גופנית ולעתים גם בדיקות נוספות. רק לאחר מכן הוא יוכל לתת חוות דעת מבוססת .

חשוב לי לציין שאם במהלך החודשיים שחלפו מאז שהתינוקת נולדה היא יונקת היטב אוכלת היטב, עולה במשקל וישנה בלילה, סביר להניח שמדובר בגזים, אך תשובה משמעותית יהיה אפשר ומותר לתת רק אחרי בדיקה גופנית.

על כן יש לפנות לרופא הילדים בקופה, בטוחני שהוא יוכל להשלים את המידע החסר.

שלום ,
החברה המייצרת ממליצה להוסיף לנוטרמיגן שקית אבקת וניל ולא סוכר ענבים. יתכן ונכון יותר מבחינה רפואית, גם משקולי כשרות (על פי השמועה) והן משקולי מחיר לעבור  לNUTRILON PEPTIDE  שהינו מוצר מקביל לנוטרמיגן.
אפשרות שלישית היא לעבור לפרג'סטמיל .

שילשול בהחלט יכול להיות בטוי לרגישות לחלב אך בד"כ מדובר בשלשולים מרובים המלווים אי שקט , הקאות ורבוי גזים .

יציאה רכה כחצי שעה יכולה להיות בטוי לרגישות אם כי פחות סביר . האם לא נעשה שום שנוי תזונתי בתקופה האחרונה ?

כדאי להתיעץ ברופא הילדים ואם לאחר בדיקתו עדין יש חשד גבוהה לרגישות לחלב אזי ניתן לנסות פורמולה מפורקת – לא צמחית שאינה ממולצת בפעוטות קטנים על פי הנחיות  משרד הבריאות

יום טוב

שלום ,
אפשר להתיחס כילד רגיל

אי שקט רוב שעות יממה וגיל 7 שבועות מתאימים יותר לרפלוקס.
רפלוקס לעיתים מלווה פליטות אך אפשרי גם ללא פליטות שנצפות בברור
רצוי לשנות את מרכיב התמל לכלכלת אנטירפלוקס ובמידה ולא עוזר לשקול טיפול בלוסק

ב1910 ההישרדות היתה אפס

בברכה,

ניתן להמתיק את הנוטרמיגן עם סוכר ענבים וכך טעמו ישתפר.

האם עושים אצלכם את הבדיקה הזו לאחר הלידה

לרוב התגובה היא אחרי 5-7 ימים, לעיתים גם אחרי 10-14 יום, כך שכדאי להמשיך לקחת.
חשוב גם לזכור שצריך להמשיך להניק ו/או לשאוב כ 8 פעמים ביום בזמן הטיפול כדי לקבל השפעה יעילה.

התופעה נורמלית בגיל הזה, עקב ספירת דם אדומה גבוהה שאופיינית לגיל.

שלום ,
רופא מטפל צריך לבדוק את הילוד לשלול סיבה אחרת לאי שקט. במידה ולא תימצא ניתן לתת מנות בודדות ובתכיפות נמוכה של אקמול זו התרופה היחידה המומלצת בספרות

במידה ויש פליטות רבות צריך לשקול טיפול כנגד רפלוקס.

רפואה שלמה.

שלום ,
אין קשר בין משך ההנשמה או ריכוז החמצן להישרדות. לא ניתן להעריך משך הנשמה זה אישי לכל פג על פי מצבו.

שלום לך אמא יקרה,

צר לי לשמוע על כל המבחנים שהשם נתן לך אך ברור לי שברוך השם, עברת אותם בגבורה.

לגבי השאלה הראשונה ,רק השם אוחז בתשובות למה לא נקלט ההריון ועברת הפלה טבעית לכן אין לי וגם לרב הכי גדול בתורה תשובה לכך. ינחם אותך לדעת שכל הריון מכין את גופך להנקה כך שאם חשת שלא בורכת באספקת חלב נאותה אזי כל הריון מתוקף היותך נושאת עובר מזכה את גופך בעוד קולטני פרולקטין שזהו הורמון החלב.

לגבי שאלתך השניה, לצערי הרב כמו שישנם נשים שאינן מצליחות להכנס להריון למרות כל הברכות והרופאים הכי טובים, ישנן גם נשים שאינן מייצרות חלב בכמות הנדרשת לתינוקן.

לשם כך בימי התנ"ך היתה המינקת ובימנו אנו ,השליחים שיצרו את הפורמולות. אך זהו מצב נדיר ביותר כמו שנדיר ביותר שאישה לא תשא תינוק .

לגבי מצבך אני אשמח מאוד לראותך בלידה הבאה שלך בעזרת השם במעיניי הישועה ולהעריך את יכולתך לייצר חלב ויותר חשוב את טכניקת ההנקה. נדיר שלנשים אין חלב בשד אך מאוד שכיח שנשים פשוט לא מניקות מספיק לאחר הלידה או שלא בצורה יעילה ואז התינוק לא מצליח להוציא את כל מה שהשם ברך אותך ואזי התינוק אינו עולה במשקל ותפוקת החלב מתדלדלת. זו הסיבה העיקרית שאני  רואה במסגרת עבודתי. פרדה מהתינוק לשעות ארוכות, והמנעות מהנקות במהלך הלילה עלולות להביא לירידה משמעותית באספקת החלב.

ולגבי העיפות בהריון והמנעות מהנקה. בתחילת ההריון אמהות אינן אוכלות עקב תחילת הבחילות ואינן מספיק קשובות לגופן וישנות את הנדרש, לכן ישנה עיפות של תחילת ההריון וללא כל קשר להנקה. תינוקות סביב 5-6 חודשים היונקים ואמא מבורכת בהריון נוסף, לא יונקים לעיתים כה תכופות כמו לאחר הלידה.

כל עוד שהרופא נשים לא אסר על יחסי אישות ואינך בהריון בסיכון, אין שום מניעה ולהפך מהנקה, תניקי בשמחה ותעניקי לחסר הישע שלך את המן משמיים שבורכת בו. וגם נשים שלא בורכו באספקת חלב שופעת ימשיכו להניק עם תוספת פורמולה, כי כל טיפת חלב אם מקבילה למן משמים. ( במדבר פסוק פ"ט)

בהצלחה רבה ובעז"ה נתראה בלידה הבאה ויהיה לי הכבוד ללוות אותך בחווית הנקה.

שלום לך יקירה,
ראשית בשורות טובות לך ושנית בכל הריון תקין אין כלל מניעה להמשיך להניק !!!

רק במצבי הריון בסיכון גבוה או התכווצויות רחמיות בהם הרופא ימליץ להמנע מאינטימיות אזי יש לשקול לרווח בין ההנקות ורק במקרים קשים על הפסקת הנקה.

נשים רבות מאוד ממשיכות להניק במהלך ההריון וההנקה שומרת על בריאותן ובריאות ילדן. לכן תהני מברכת השם והמשיכי להזין את תינוקך בחלבך הקסום.

בברכה שרון