אורולוגיה

דם בשתן, ושתן דמי, מחייבים בירור.

הבירור כולל בין היתר: CT של דרכי השתן, בדיקות שתן לכללית ותרבית ובדיקת שתן לציטולוגיה וציסטוסקופיה ( הסתכלות ישירה עם סיב אופטי אל תוך כיס השתן).

דימום בניגוב, לאחר מתן שתן, לרב אינו קשור לאבן בכליה. מקורו יכול להיות בבעיה באיזור הנרתיק או השופכה(צינור ההשתנה).

תסמינים של דימום עם כאבים וצורך דחוף ותכוף להתפנות, מקורן עלול להיות מדלקת בדרכי השתן, הניתנת לזיהוי בבדיקת שתן לכללית(איתור תאי דלקת) ותרבית( איתור חיידקים).

חלק מהילדים שסובלים מהרטבת יום מתארים מצב שבו אין להם תחושת דחיפות לפני כן. הרבה פעמים מדובר על ילדים שיש להם נטייה להתאפקות ויש גם מריחות או בריחות צואה. לפעמים לילדים אלו יש גם בעיות קשב במידה ואין בעיה קשה של זרם שתן דק ובלחץ אין קשר לניתוח המיאטוטומיה בעבר

צריך להקפיד על שתיה טובה על פני היממה, השתנה יזומה כל שעתיים ולא על סמך תחושה, מרככי יציאות להשגת יציאה לא קשה מדי יום. במקביל כדאי לשקול לפנות לטיפול רגשי.

במקרים של הרטבה לילית ראשונית ללא תסמינים נוספים מומלץ לטפל לאחר גיל 5 וזאת בשל הבעיה הרגשית שעלולה להתפתח.

כפי שציינה השואלת במידה ורופא הילדים מטפל בבעיות אלו ניתן לפנות אליו לטיפול,ישנם מספר מרפאות המטפלות בבעיית הרטבה לילית – יש לבצע בירור ראשוני מקיף ואז להתאים את הטיפול המומלץ שיכול להיות טיפול בפעמונית או טיפול תרופתי.

בחלק מקופות החולים מציעים שירות זה במסגרת הביטוח המשלים או שנותנים החזר חד פעמי לטיפול שניתן במסגרת מרפאות שאינם שייכות לקופה.

בבית חולים שניידר קיימת מרפאה לטיפול בהרטבה לילית – הטיפול במרפאה זו כרוך בתשלום.

בהצלחה

באם טיפול תרופתי לא עוזר, ניתן להציע טיפול כירורגי ולשם כך צריך להגיע למרפאה האורולוגית לשיחה.

שלום,
היות והאבודרט מוריד באופן מלאכותי את רמת ה PSA לא מומלץ לאנשים במעקב PSA לקבל אבודרט.

יש להפסיק את האבודרט ולבצע בדיקת PSA אחרי 3 חודשים . במידה ואכן ה PSA אינו תקין יש לחזור על הביופסיה כשנתיים לאחר האחרונה.

רפואה שלמה !

יות ואין מידע על הגיל נראה שיש צורך לבצע אולטרה סאונד דרכי שתן ואז לפנות למרפאה האורולוגית.

שלום,
את יכולה להגיע למרפאה האורולוגית כאן במעיני הישועה עם תשובות בדיקת אולטרה סאונד דרכי שתן, בכדי שנוכל לאבחן במדויק את הבעיה.

רפואה שלמה,

ראשית הייתי חוזר על אולטרה סאונד דרכי שתן.
לבצע בדיקת דם ל- PSA
בדיקת שתן כללית תרבית. במידה וכל הבדיקות תקינות וההפרעה עדיין קיימת יש לבצע ציסטוסקופיה במרפאה אורולוגית.

כאשר יש שאלה לגבי מיקום האשכים חשוב להיבדק אצל אורולוג ילדים על מנת לדעת אם מדובר באשכים טמירים או ניידים. בדיקת אולטראסאונד נותנת מידע לגבי נוכחות האשך וזרימת הדם באשך אך אינה קובעת אם מדובר באשך טמיר או נייד.

במקרים של הרטבה לילית ראשונית ללא תסמינים נוספים מומלץ לטפל לאחר גיל 5 וזאת בשל הבעיה הרגשית שעלולה להתפתח.

כפי שציינה השואלת במידה ורופא הילדים מטפל בבעיות אלו ניתן לפנות אליו לטיפול,ישנם מספר מרפאות המטפלות בבעיית הרטבה לילית – יש לבצע בירור ראשוני מקיף ואז להתאים את הטיפול המומלץ שיכול להיות טיפול בפעמונית או טיפול תרופתי.

בחלק מקופות החולים מציעים שירות זה במסגרת הביטוח המשלים או שנותנים החזר חד פעמי לטיפול שניתן במסגרת מרפאות שאינם שייכות לקופה.

בבית חולים שניידר קיימת מרפאה לטיפול בהרטבה לילית – הטיפול במרפאה זו כרוך בתשלום.

בהצלחה

כל הנראה הבעיה הינה היצרות של פיית השופכה Meatal Stenosis באנגלית.  היצרות זו נובעת ברוב המקרים מגירוי של האיזור במגע עם הטיטול והשתן בתקופה שאחרי הברית. בעיה זו שכיחה והטיפול הוא על ידי פתיחת ההיצרות בניתוח קצר ופשוט עם תוצאות מצויינות.

ניתוח זה מבוצע במעייני הישועה במסגרת אשפוז יום קצר. כמובן שצריך קודם לבדוק את הילד כדי לוודא שזאת באמת הסיבה לבעיה שתיארת אצל אורולוג ילדים.

אכן, ישנם ילדים רבים עם נטייה להתאפקות, מצב זה אינו בריא כלל ויכול לגרום לפגיעה בתחושה, התרוקנות לא מלאה ושינויים בתפקוד (על אף שאמרת שהילדה כבר גמולה היטב). הרבה פעמים ישנה נטייה גם לעצירות.

בכל מקרה של התאפקות מומלץ להרגיל את הילד/ה ללכת לשירותים כל 2-3 שעות ובמידה ויש צורך אז גם למעלה מזה. כמו כן יש לבדוק שאין מצב של עצירות. במידה וישנם תסמינים כאלה יש להתחיל טיפול תרופתי. בכל מקרה של החמרה, הופעת דלקת וכדומה, יש לפנות לבירור אצל אורולוג ילדים.

אני ממליץ לפנות למרפאה אורולוגית למבוגרים לבדיקת זרם שתן ושארית ולבצע יומן השתנה. לא הייתי מפנה לבדיקה פולשנית לפני הבדיקה הזאת.