נפרולוגיה

שלום רב, במענה לשאלתך הנושא מורכב מאד. אענה בקצרה באופן כללי. כליה מושתלת יכולה לשרוד שנים רבות אך ברוב המקרים תיפקודה עלול במשך הזמן לדעוך ואז יש צורך בהשתלה חוזרת או בטיפולי דיאליזה. קצב דעיכת התיפקוד משתנה ויכולה לקחת שנים רבות . צריך לברר את מצב התיפקוד הנוכחי על מנת לשער מה יקרה בעתיד. סכנת זיהומים קיימת אבל בהחלט פוחתת עם השנים וכמעט ואינה מגבילה בחיי היום יום לאחר מספר שנים ממועד ההשתלה. במועד זה כמות התרופות מדכאות חיסון יורדת למינימום. היכולת להרות קיימת, היא פחותה במקצת הפריון בנשים בריאות. גם כאן הרבה תלוי ברמת תיפקוד השתל הכליתי. יש להתאים את התרופות מדכאות החיסון כדי למנוע פגיעה גנטית בעובר. ההריונות במושתלות כליה כרוכים במידה גדולה יותר של סיבוכים וזקוקים להשגחה רפואית רצופה ועדיין מספר מכובד של הריונית מסתיים בהצלחה. מקווה שעניתי על מירב השאלות

לא קיימות הנחיות של ממש בנושא. ההגיון אומר שכדאי לעכב הליכה מעון שכן זה מפחית סיכון לתחלואה מדבקת וכן לא נגרם נזק חברתי בגיל הצעיר. צריך לברר מה עמדת הנפרולוג

התשובה היא עקרונית ולא ספציפית למקרה המדובר, יש לפנות לאורולוג ילדים לבירור וטיפול. בילדים שסבלו מדלקת מוכחת בדרכי שתן שלוותה בחום לא תמיד יודגם רפלוקס, ישנם סיבות אחרות שיכולות לתרום לתופעה. למשל עצירות, התאפקות, הפרעת התרוקנות ועוד. לגבי ההרחבה אם מדובר בהרחבה של 2.7 ס״מ זה דורש בירור ויתכן שיש קשר לדלקות.

התרופות בקבוצת NSAID (נוגדי דלקת לא סטרואידים) כגומת וולטרן, אתופן, ארקוקסיה, נקסין, איבופרופן ואחרות, יכולות לגרום לאי ספיקת כליות כרונית בשימוש ממושך וקבוע במשך שנים. במצבים של חוסר נוזלים, התרופות יכולות לגרום לאי ספיקת כליות חריפה. התרופות יכולות להחמיר אי ספיקת כליות אצל חולי מחלה כליות כרונית, וכן לפגוע ביעילותן של תרופות להורדת לחץ הדם. בדרך כלל, שימוש בצורה מבוקרת לא אמור לגרום לבעיה. ישנם מקרים בודדים של תגובה אלרגית לתרופות האלה המשפיע על הכליות בצורה חריפה גם כן. במצבה של השואלת, כשיש כבר ירידה בתפקוד כלייתי, רצוי להעדיף תרופות אחרות לשיכוך כאב.

העובדה ששני בני משפחה חולים, מעלה את האפשרות שמדובר במחלה תורשתית. בכל הקשור לאי ספיקת כליות ישנן מספר מחלות תורשתיות הגורמות לצורך לדיאליזה. איבחון וטיפול יכולים למנוע החמרה של מצב הכליות ושל החולה עצמו. מומלץ לבצע בדיקות בסיסיות לאיבחון מחלה כלייתית: בדיקת שתן כללית לדם וחלבון, בדיקת שתן ליחס אלבומין לקריאטינין ויחס חלבון לקריאטינין, בדיקת דם לתפקוד כלייתי ובדיקת אולטרה סאונד של הכליות ודרכי השתן.

הרופא המטפל צודק בדבריו שיתכן שהסיבה פשוטה יותר. עם זאת, כדאי לבצע בדיקות כליה עם בדיקת שתן על מנת לוודא שאין חלבון גבוה או דם בשתן. בבדיקות דם יש לבדוק  גם תפקוד כלייתי.

מלבד ההשפעה של עודף מלח (נתרן) בתזונה על לחץ הדם, ישנם נתונים מחקריים המקשרים עודף מלח למחלה לבבית, טרשת עורקים ועוד. לכן ההמלצה היא צריכה יומית של כ-4 גרם מלח ליום, כולל המלח שנמצא במזונות מוכנים והמלח בבשר ועוף שעברו הכשרה הלכתית. צריכה גבוהה של מלח עלולה להחמיר מחלות כמו אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות ומחלות אחרות.

שלום,

המדידות בחורף הן כן גבוהות.

ממליץ להוסיף  calcium channel blocker  לפי הצורך בחדשי החורף

אם לחץ דם יהיה תקין עם זה בקיץ אז אני ממליץ לא לשנות ולהמשיך כל השנה.

אם לחץ דם יהיה נמוך מדי בקיץ אז אפשר לשנות את הטיפול בהתאם.

שלום,

הקרדילוק והקונקור הם שמות מסחריים של אותה התרופה אשר שמה האמיתי הוא ביזופרולול. (Bisoprolol).

אין כל הבדל בין התכשירים המסחריים . לכן אין כל סיכון בהחלפה.

שלום,

יש אפשרות שמדובר על התייבשות.

אבל יש גורמים אחרים שמהם לא משמעותיים אבל ישנם גם חשובים.

ממליץ

1. שתייה מספק  בזמן פעילות גופנית בעקר ממושכת ובמיוחד בימות החום

2. הערכה חד פעמי על ידי נפרולוג ו/או אורולוג  שחלפו התלונות יתכן שלא ימצאו כעת משהוא אבל יתנו את ההמלצה מה לעשות אם יחזור.

שלום,

וקטור כן מעלה את הרנין בדם.
לכן צריך הערכה כדי להחליט אם זה כן קשור ליתר לחץ דם או לא.

רפואה שלמה !

לקבלת תשובה ברורה נא שלחי את בדיקת האלטרא סאונד. שנית, בקשי הפניה מהרופא המטפל לקבלת חוות דעת נפרולוג או אורולוג בקשר לדם בשתן. נשמח לתת לך יעוץ במרפאה הנפרולוגית של בית החולים מעייני הישועה.