הריון ולידה

שלום רב הרדמה אפידורלית מומלץ לקחת כשנכנסים ללידה פעילה כלומר שיש התקדמות בפתיחה וצירים סדירים זאת על מנת למנוע מצב שנותנים אפידורל מוקדם מדי לפני שמתפתחת לידה. אם את מעונינת לקבל אפידורל אנו ממליצים לך לבקש זאת כשיש צירים סדירים והצוות המטפל יפעיל שיקול דעת מתי הזמן לכאן. בהחלט כדאי לספר גם את סיפור הרקע שיעלה את רגישות הצוות לבעיה ולמתן אפידורל בזמן בהצלחה !

במחקרים שנערכו בנושא זה עלו ממצאים סותרים.

מחקר שבדק קבוצת יולדות שקיבלה אפידורל, העלה, כי ההתאוששות היתה טובה יותר – דבר המיוחס לעובדה שהיולדת סבלה פחות מכאבים – מבחינת 3 הפרמטרים:

שביעות רצון של היולדת
הקשר בינה לבין התינוק
וההתאוששות

טובות יותר אצל יולדות שקיבלו אפידורל

 

בהחלט לא. האפידורל לא מזיק ולא משפיע על העובר ואין מקום לחשש.

אין כל צורך להפסיק אפידורל לקראת לידה ואין לנו נוהל כזה.

בשיחה עם פרופ' וקסלר (מנהל מחלקת הרדמה) הוא מסר שאנחנו נותנים אפידורל לכל יולדת עם טסיות מעל /cc80,000 אם אין בעיה אחרת שמסכנת אותה.
זה עפ"י ההנחיות של איגוד המרדימים האמריקניים.
אם ליולדת יש מכתב מסכם של ההמטולוג שלה עם המצלות אחרות, עדיף תמיד שתביא איתה מכתב כזה.
בכבוד רב,

שלום רב!
דעתה של הדולה שגויה לחלוטין!!
בכל שנה עשרות מיליוני נשים מקבלות אפידורל לצורך לידה ואין שום השפעה על העובר.
חומר ההרדמה לא עובר את השיליה והעובר נולד ללא שום סימן של השפעה.

במינונים ובריכוזים של התרופות בהן משתמשים לצורך ביצוע אפידורל מידת ההשפעה על כוח שרירי הרגליים היא קטנה ומספר שעות לאחר האפידורל היא נעלמת לחלוטין.

שלום מבחינתי אין מניעה לתת אפידורל מוקדם במקרים של לידות מהירות, ובוודאי אצל יולדת בלידה חוזרת. תוכל למסור ליולדת שבמידת הצורך יתקשרו אלי ישירות. אשמח לסייע !

שלום
ככלל, אפידורל ניתן.
לפי התיאור כאן, עדיין לא מדובר בלידה פעילה.
כמובן שצריך להתרשם באופן פרטני כדי לדבר על מתן טיפול במקרה מסויים.

בהצלחה

אלרגיה לחומרי ההרדמה הינה נדירה. במידה שיש חשד לרגישות, ניתן לבדוק זאת באמצעות הזרקת החומר לעור ובדיקת התגובה. הרגשה רעה לאחר טיפול שיניים לרוב אינה קשורה לחומרי הרדמה או לאדרנלין אלא למצב המתח וסף הכאב.

“על פי הנתונים ב’מעיני הישועה’, מתוך סך כלל הלידות ללא ניתוח, 60% מהיולדות מקבלות אפידורל. נתון זה דומה למצב המקובל במרכזים הרפואיים הגדולים בארצות הברית וכן לממוצע הארצי.

זהו שיפור משמעותי רב מאוד לעומת התקופה של טרום הקמת מחלקת הרדמה ב’מעיני הישועה’.

כיום ב’מעיני הישועה’ זמינות רופא מרדים הינה 24 שעות ביממה”.

תקופות של לפני ואחרי לידה עלולים גם הם להחליש ולפגוע בשרירים חשובים. גם בגיל מבוגר יותר, עם הירידה בכמות ההורמונים נחלשים השרירים. ישנם טיפולי פיזיותרפיה, במסגרת קופ"ח או במרפאה האורוגניקולוגית בביה"ח מעיני הישועה, שנותנים מענה לבעיות אלו.

אחת הדרכים החשובות לשמירה על הבריאות היא פעילות גופנית קבועה. פעילות אירובית תורמת בהורדת הדופק ובשיפור זרימת הדם, ובכך מורידה את הסיכוי לחלות במחלות לב, לחץ דם ובאירועים מוחיים.
ארגון הבריאות הבינלאומי | המלצה
ההמלצה כיום של ארגון הבריאות העולמי היא לבצע פעילות אירובית ( הליכה, ריצה, ריקוד, שחיה ) לפחות 3 פעמים בשבוע, כל פעם במשך כחצי שעה
גם מערכת הנשימה מושפעת לטובה מפעילות אירובית, ומחקרים חדשים מוכיחים כי ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר מוריד את הסיכוי לחלות בסוגי סרטן שונים, עוזר בשיפור מצב הרוח ומפחית דיכאונות.
ההמלצה כיום של ארגון הבריאות העולמי היא לבצע פעילות אירובית ( הליכה, ריצה, ריקוד, שחיה ) לפחות 3 פעמים בשבוע, כל פעם במשך כחצי שעה.
סוג נוסף של פעילות גופנית הינו עבודה על שרירים מייצבים ועבודה על שרירים מניעים. העבודה על השרירים המייצבים תורמת לשיפור היציבה, למניעת כאבי גב וברכיים ועוד. עבודה על שרירים מניעים תורמת לשימור ושיפור הכוח למניעת נפילות ולמניעת אוסטיאופורוזיס.

ככל שהכושר הגופני גדל – כך ההתמודדות עם המשימות היום יומיות טובה יותר. פעילות גופנית סדירה היא חלק מהותי מאורח החיים.

כל כך מרגש לשמוע עלייך מניקה את נפלאות השם ומעניקה את ההשתדלות המרשימה שלך בהנקה לפי דרישה בגיל הנושק לשנה. ההמלצה של משרד הבריאות בישראל הוא על הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה ולפחות עד גיל ושנה והמשכה לפי רצון התינוק והאם. אגב ,שרה אימנו הניקה עד גיל חמש. מרגש נכון?

לכן תניקי באהבה עד לפחות גיל שנה ותמשיכי כל עוד זה מתאים לך ולנס שלך. חשוב לי לציין  שחלב אם יורד  אומנם בכמותו אך איכותו ,הרכבו הייחודי והעשיר והמנגנון החיסוני בו עולה עם כל חודש הנקה.

לגבי שאלתך השנייה, על מנת לעזור לתינוק בלילה לישון שינה רצופה אנחנו צריכים להסתכל על כך משני היבטים. האחד מהצד התזונתי , התפתחותי, והשני מהצד ההתנהגותי.

אזי מומלץ וחשוב שתינוק יתעורר לפחות פעמיים עד גיל שנה במהלך הלילה (בלילה התינוק מקבל את מרבית ההגנה החיסונית ועזרה בהתמודדות מול מזהמים בו נתקל במהלך היום)

מעל גיל שנה את תתחילי לתת דגש, במהלך אחר הצהריים יש להציע תזונה עשירה ומגוונת , עם הרבה מים בין לבין, על מנת שהנס היקר שלך תגיעה שבעה ללילה ותוכל להתמודד עם צום הלילה בקלות. לדוגמא ארוחת ערב של ירקות שורש בתנור עם  אורז ,  טחינה / אבוקדו על  פרוסת לחם מלא עם חביתה בצד. וכמובן לפי הכמויות שרוצה.

שנית מגיל שנה הצד ההתנהגותי מרמז על כך שאת יכולה ללמד את הנס היקרה שלך להרגע על ידי מגע וחפץ מעבר, כגון מוצץ. כאשר תתעורר מעל גיל שנה , תוכלי לדבר אליה ברוגע ולהציע ראשית מוצץ. כך להרגילה להרגע עם תמיכה אך ללא קשר להנקה.

תהליך זה צריך להעשות באהבה והבנה לקושי שהיא תראה אך בנחישות שלכם ואמונה שזה בסדר וזו הדרך הנכונה. לעיתים שינוי תזונתי עם הרבה נוזלים יעזור לה בתהליך היטב. אז דרך צלחה ושוב כל הכבוד על ההנקה והענקה.

בברכה,

התשובה מורכבת ודורשת התייחסות למספר צדדים שונים של הבעיה: קודם כל, במצב של שליית פתח באישה שבעברה ניתוח קיסרי (אני מניח שזה המצב אם כי לא צויין בפניה) תמיד קיים חשש לשלייה חודרנית בדיקת אולטרה סאונד יכולה להגביר את החשש או להקטין אותו אך הזיהוי הוודאי נעשה רק בזמן הניתוח עצמו ההחלטה באם יש צורך לכרות את הרחם מתקבלת רק במהלך הניתוח עצמו ורק אם אין ברירה בגלל דימום שלא ניתן להשתלט עליו באמצעים המקובלים, ואם כל האפשרויות לעצירת הדימום נכשלו.  (האישה צריכה לקבל הסבר על סכנה זו לפני הניתוח ולהיות מוכנה לאפשרות של דימום רב שיכול  להביא לצורך בכריתת הרחם) ולגבי השאלה עצמה – יש לנו ניסיון רב בנושא ומנתחים מנוסים ומיומנים בטיפול במצבים אלה

התשובה מורכבת ודורשת התייחסות למספר צדדים שונים של הבעיה: קודם כל, למרות שהטיפול בקורטיזון הוצע ע"י רופא "מהגדולים", לא קיימת שום התוויה של טיפול בתרופה זו למניעת הפלות חוזרות. גם הטיפול בקלקסן למניעת הפלות שנוי במחלוקת וצריך שתהיה סיבה רפואית ברורה לטפל באישה בקלקסן במהלך ההריון (לא מספיקה היסטוריה של הפלות חוזרות) דבר שני, נטילת קורטיזון בהחלט מעלה את הסכנה להתפתחות סוכרת ואי סבילות לפחמימות גם באישה שאינה בהריון דבר שלישי, אם למטופלת סוכרת גבולית גם כשאינה בהריון, מומלץ איזון קפדני של ערכי הסוכר לפני הכניסה להריון כדי להפחית סכנת הפלות ומומים עובריים. ממליץ על קביעת תור במרפאתנו לטיפול בהפלות חוזרות

למרות שאין "חובה" לחוש תנועות עובר לאחר שבוע 20, רוב הנשים ההרות מתחילות לחוש תנועות עובר בשבועות 18-20.  חלק מהנשים שחוו הריונות בעבר מזהות תנועות עובר אף שבוע-שבועיים לפני כן.
מצד שני, מצבים שונים כמו שלייה קדמית, צלקת ניתוחית בבטן (כגון מניתוח קיסרי), ריבוי מי שפיר או השמנת יתר יכולים לעכב הכרה של תנועות העובר ע"י האישה ההרה.
בשבוע 20, בין אם האישה ההרה חשה תנועות עובר או לא, אם העובר נצפה פעיל ובגודל מתאים לגיל ההריון באמצעות אולטרה סאונד, אינני רואה מקום לדאגה

בברכת "בשעה טובה"

שלום רב.
להגיע מיד למיון יולדות לביקורת.
הביקורת מדי יומיים עד שלושה ימים לווידוא תקינות העובר ואישור המשך המתנה ללידה.
בהצלחה!

סכנה לרעלת הריון חוזרת היא כ-18%, ובאם הרעלת אובחנה בהריון הקודם לפני שבוע 36 הסכנה גבוהה אף יותר.
כדי להקטין את הסכנה מומלץ להתחיל בנטילת אספירין במינון של 100 מג' כל יום – יש להתחיל בתחילת ההריון, לפני שבוע 16.

בברכת "בשעה טובה"

יבוי מים של 30 מחייב בראש ובראשונה בירור של האם ושל העובר. גשי לרופא המטפל לקבלת הנחיות לבירור המצב. לאחר שהנושא יתבהר יש לקבל הנחיות לגבי ההתייחסות למצב של ריבוי מי שפיר טרם הלידה. והכל כמובן בהתאם לתוצאות הבירור שתעברי. שיהיה בהצלחה !

בתופעת "ריאה רטובה" יפגין היילוד הרך קשיי נשימה מייד לאחר לידתו כתוצאה מהישארות נוזלים בבועיות הריאה ובדופן הבועיות. זיהוי, גילוי וטיפול יפתרו לרוב את הבעיה וההקלה תורגש מיידית, הן אצל היילוד והן אצל משפחתו.

בשבוע שעבר נתקלתי במקרה דומה לשלך: בשעה טובה ומוצלחת, גב' ג' אם ל-3 ילדים בריאים, התקבלה לחדר לידה; הלידה התנהלה באופן שגרתי והתינוק נולד כשהוא מקבל ציון "אפגר" גבוה (סולם הערכה להתאקלמותו של היילוד באוויר העולם).

דקות לאחר לידתו החלה להסתמן מצוקה נשימתית שהלכה וגברה וכבר בחדר לידה התינוק נזקק למתן חמצן סביבתי לאזור הנחיריים. הבדיקה הגופנית והבדיקה הנוירולוגית היו תקינות, למעט קולות נשימה מוחלשים וחרחורים גסים בזמן האזנה לריאות. במחלקה בוצע צילום חזה ותשובת הרופא הרנטגנולוג היתה שמדובר בתופעה בשם Wet Lung הבאה לידי ביטוי ב – Transient Tachypnea Of The Newborn.

מה זה אומר?
כלי הדם הריאתיים של התינוק מפרישים נוזל לרקמת התמיכה ומשם לתוך הבועיות (מתוך כך גם בועיות הריאה שלו מלאות בנוזל). עם הלידה, הלחץ על בית החזה ועל הריאות גורם לסחיטת הבועיות מנוזלים, בדומה לספוג שנסחט. השינויים ההורמונאליים המתלווים לזמן הלידה, הכוללים גם עלייה בהורמוני "הסטרס" ובייחוד אדרנלין, מביאים לכך שמתחוללת ספיגה מהירה של הנוזלים מהבועיות ושל אותם נוזלים סביב כלי הדם ברקמת התמיכה של הריאה. הדבר מתבצע באמצעות הפעלה הורמונאלית של משאבות נתרן – מים בדופן הבועיות.

 

תופעה זו של "ריאה רטובה" מורכבת מהימצאות נוזל הן בבועיות הריאה והן ברקמת התמיכה של הריאה שבתוכה נמצאים כלי הדם הריאתיים. "ריאה רטובה" נפוצה יותר ביילודים זכרים מאשר בנקבות, בתינוקות שנולדו במועדם אך גם בפגים ובעיקר במקרים שלאחר ניתוח.

 

האבחנה באמצעות צילום רנטגן תראה ריאות גדולות מעט, אוורור לקוי של הריאות, גודש ברקמת

התמיכה הריאתית ונוזל סביב מעטפת הריאה ובסדקים המבדילים בין אונות הריאה. לעתים נדירות יתפתח זיהום ריאתי מולד שעלול לתת תמונה רנטגנית דומה, ולכן יילוד זה יטופל גם באנטיביוטיקה עד לקבלת תשובת מעבדה שתשלול את הזיהום ותמקד את הטיפול בתופעת "ריאה רטובה" (באותה מידה של נדירות עשוי גם מום לב מולד לתת תמונה רנטגנית דומה ולכן כל יילוד שמציג סימני קוצר נשימה אלו יעבור גם בדיקת אקו לב ע״י קרדיולוג ילדים מומחה).

איך מטפלים?
הטיפול כולל מתן חמצן באוהל ולעתים שימוש בשיטות הנשמה מתקדמות יותר, כאשר המטרה היא להבטיח חמצון ואוורור נאות של כל איברי הגוף. כבר לאחר יממה ניתן יהיה להבחין בשיפור במצבו של היילוד ברוב המקרים כאשר ביום השלישי תיעלם המצוקה הנשימתית מאליה בדרך כלל. ערנות למצב זה וטיפול נאות יבטיחו שלא תהיה שום תופעת לוואי מיידית או נזק עתידי.

לגבי תכשירים המכילים גינקו . אלו תוספי מזון ואין לי ידע לגבי השפעתם בכלל וגם לא לגבי הריון . רופא הנשים שלך עשוי לענות לך על שאלה זו . באשר לריטאלין הספרות הרפואית העדכנית דלה מאד בסוגיה זו . מספר הדיווחים מזערי והתינוקות שנולדו לאמהות שנטלו ריטאלין היו תקינים בגיל 6 חודשים אולם אין הנחיות בטיחות מבוססות . יש לציין שהנקה כאשר נוטלים ריטאלין בטוחה לפי דווחים אלו"

בנוסף העברנו את השאלה לד"ר ברוך מסינג מומחה במילדות גינקולוגיה ופריון ,מנהל יחידת האולטרא סאונד במרכז הרפואי מעייני הישועה. להלהן תשובתו:

"יש להפנות השאלה למרכז ליעוץ טרטולוגי (השפעת התרופות על העובר). בטלפון: 02-5082825  פקס: 02-6474822 "

 

רפואה שלמה,

שלום רב לא סביר שמדובר בתסחיף מי שפיר, שמתבטא באובדן ההכרה במהלך הלידה. בוודאי שצריך לפנות לבדיקת רופא בהקדם כאשר יש תלונות מסוג זה ובמיוחד בהריון.

לעיתים אין פתרון אחר
אעליך להמתין לתוצאות בדיקות הדם ולפנות לרופא המטולוג שמתמחה בקרישיות יתר לקבל את הצעתו. כי אם הינך נשאית לקרישיות יתר יכול להיות גם קריש בשיליה של העובר ולכן חשוב להמתין לתוצאות המעבדה.

לום רב ההבדל בין צירים אמיתיים לצירים ״מדומים״ הוא שצירים אמיתיים מובילים ללידה, ואת זה יודעים רק בדיעבד. במילים אחרות, כשיש ספק צריך לפנות לבדיקה ורק אז ניתן לומר האם אלו צירים אמיתיים. קל וחומר כאשר מדובר במישהי שבעבר כבר הראתה שצירי הלידה שלה אינם שגרתיים. בהצלחה ובשורות טובות.

שלום רב
בזמן הנקה ייתכן דמם לא סדיר.
כשיש איחור במחזור, יש עניין לשלול הריון. לעניות דעתי בדיקת בטא שלילית בדם תסייע להתרחק מהספק ולהוריד את מפלס החרדה.

בשורות טובות

בערכי בטא כאלו גבוהים מצפים לראות ברחם עובר עם דופק, במידה ולא יופיע עובר עם דופק בשבוע הקרוב לנוכח ערכי בטא כל כך גבוהים קרוב לוודאי שמדובר בהריון לא תקין. מאחלת לך בהצלחה.

שלום רב העלייה במשקל בגדר הסביר. המשך הריון נעים

גם עישון וגם אלכוהול פוגעים בהתפתחות העובר. בשלושה חודשים ראשונים, בזמן התהוות כל מערכות הגוף, חומרים אלה גורמים להיווצרות מומים או התפתחו לא תקינה של מערכות הגוף. מהשליש השני ועד סוף ההריון עישון ואלכוהול מאטים את גדילת העובר. כדאי להפסיק מיד ואולי לחפש דרכים אחרות להרגיע את הגוף (שיכול להרגיש לא טוב מגמילה פתאומית). אולי טיול בטבע, שיעור יוגה, או סתם פגישה לשיחה נעימה עם חבר/ה. בהצלחה!

עייפות לאחר לידה סיבות רבות. השכיחה ביותר היא אנמיה (חוסר דם) שמקורה בחסר ברזל. בדיקת דם פשוטה תענה לשאלה האם אכן יש אנמיה ומהי מידת המחסור בברזל. הטיפול יכול להיות על ידי תכשירי ברזל פומיים או במקרים של מחסור חמור, על ידי עירוי תוך וורידי של תמיסת ברזל.
סיבה נוספת ונדירה יותר לחולשה שלאחר לידה היא הפרעה בפעילות בלוטת התריס, כאשר תיתכן בעיה של יתר פעילות או תת פעילות. גם במקרה זה בדיקת דם אחת תענה על השאלה ותוכלי לדעת מהו מצבך. לגבי הטיפול – אם מדובר ביתר פעילות אז הטיפול הוא תרופתי ויש להתייעץ עם רופא מומחה פנימאי או אנדוקרינולוג, ואם האבחנה היא תת פעילות הטיפול פשוט יותר ונדרש תכשיר תחליפי המספק את הורמון בלוטת התריס במינון יומי הנקבע  לפי בדיקות מעקב.
סיבה נוספת אך נדירה שיכולה לגרום לעייפות שלאחר לידה היא כשל של הלב, שכן קיימת מחלת לב שלאחר לידה שסיבותיה אינן ידועות והיא מתבטאת בהחלשת שריר הלב, ירידה בכושר ההתכווצות של השריר ובעקבותיה  ירידה בכושר המאמץ וקוצר נשימה.

 

זיהוי הבעיה נעשה על ידי בדיקה קלינית של הלב ובאמצעות בדיקת פעילות ומבנה שריר הלב על ידי אקוקרדיוגרם. הבדיקה אינה מכאיבה והיא פשוטה לביצוע. נדרשת כמובן מיומנות של קרדיולוג על מנת לפענח את התוצאות.

 

הטיפול במקרה של כשל הלב כולל תרופות שהן יעילות למדי. כמו כן בחלק גדול מהמקרים חל עם הזמן שיפור בכושר ההתכווצות של שריר הלב.

תשובה לשאלה זו צריכה להינתן בראש ובראשונה ע"י רופא הנשים המטפל.
באופן כללי, רוב הסיכויים שאין לממצא זה משמעות ושהעובר תקין. עם זאת, במהלך ההריון המערכות של העובר ממשיכות להבשיל ולהתפתח ויתכן שיופיע ממצא חדש שלא נצפה בזמן הסקירה בשבוע 22.
לכן כשמתגלה ממצא חדש בבדיקת אולטרהסאונד הרבה רופאים בוחרים להפנות נשים לבירור ע"י סקירה מכוונת במרפאת הריון בסיכון

רפואה שלמה.