שלום,
אני בת 22. שנתיים וחצי יש לי כאבים בידיים -יד ימין יותר אך גם שמאל מורגשת כאשר בשנה האחרונה המצב החמיר והכאב התפשט לאורך היד: הכאבים ניהיו חזקים יותר , כאבי דקירות באצבעות בכף יד ולאורך כף היד ובאזור המרפק, וכאבי שריפה לאורך הידיים, נימול מידי פעם, גירוד באזורים הכואבים, עד כדי כך שהיד ימין הגיע למצב של חוסר תזוזה ופעילות למשך יומיים.
אחרי הרבה ריצות ורופאים פרטיים נתנו לי לבצע בדיקת emg גם בדיקות וגם הולכה חשמלית. אורטופד , כירורג והמטולוג אמרו לי שזה לא התחום שלהם, הם שללו תעלה קרפלית ודלקת פרקים. ניסיתי לעשות את כל מה שהמליצו לי : טיפולים אלטרנטיבים, ריפוי ועיסוק, מנוחה לידיים. סדים. פיזיוטרפיה, אתופן, ארקוקסיה.
וכרגע הרופאים טוענים שאני צריכה מנוחה לידיים כי מדובר בשימוש יתר לא נכון בידיים או שצריך פסיכולוג.
אלו התשובות היחידות והמייאשות כי אני צריכה להתחיל ללמוד באוניברסיטה מאוקטובר לימודים מאד קשים ולא אוכל לתפקד כך.
למי עליי לפנות? לאיזה תחום של הרפואה?
בבקשה מישהו שידע מה יש לי ואיך לטפל בזה.
בהנחה שהרופאים השונים אתם התייעצת הם אכן רופאים טובים הם וודאי התעמקו בבעייתך ולא מצאו לה תשובה בשטח התמחותם .
אני סבור כי כדאי להיוועץ בריאומטולוג בנוסף להמטולוג שכבר ראית ולשמוע גם את דעתו .
שלום,
לפני 17 שנה כשהייתי בת 9 חליתי בגיליאן ברה והייתי מאושפזת בשניידר שלושה שבועות לאחר שהשתחררתי המשכתי לעשות פיזיותרפיה במשך שנה עד שחזרתי לתפקוד מלא והחלמתי מהמחלה. אני רוצה להתחסן לקורונה וראיתי שאחד התסמינים האפשריים מהחיסון זה גיליאן ברה רציתי לדעת אם זה שחליתי בעבר יכול להוות סיכון גבוה יותר שזה יחזור מהחיסון? (הבנתי שיש מקרה אחד בארץ של מישהו שקיבל גיליאן ברה לאחר שחוסן).
ואם חס וחלילה אני אקבל שוב גיליאן ברה מהחיסון האם זה אומר שזה יהפוך להיות כרוני? כשחליתי כשהייתי קטנה הרופאים אמרו שאם זה יחזור במהלך השנה הראשונה מאז שהבראתי זה יהיה כרוני.
רציתי לדעת אם יש לכם מידע על הקשר בין חיסון לקורונה וגיליאן ברה?
האם ידוע על אנשים שהתחסנו שהיה להם בעבר גיליאן ברה והאם החיסון השפיע עליהם?
האם ההמלצה היא להתחסן או שעדיף כרגע לחכות ולא להתחסן?
תודה
לא להתחסן
שלום,
אני מקבל טיפול חדשני נגד גרורות של סרטן ערמונית (לוטיציום-177).
תופעת הלוואי היחידה היא ירידה בייצור כדוריות הדם במוח העצם, ומכאן המוגלובין נמוך 9.5, ברזל נמוך וכו'. התוצאה היא חולשה, ומה שמפריע יותר – הפרעות בקצב הלב. קראתי שזה אופייני לפנציטופניה.
התחלתי לקחת 2 מ"ג ליום של דקסמטזון, וזה חולל פלאים. החולשה נעלמה, הפרעות הקצב נעלמו. אני מרגיש מצוין.
השאלה היא האם שימוש ממושך במינון זה יכול לגרום נזקים? מה לבדוק בכדי לוודא שלא מתפתח נזק סמוי?
(ידוע לי שההפסקה חייבת להיות הדרגתית).
תודה!!!
יש אכן נזקים אפשריים לטיפול ממושך בסטירואידים .
1. השמנת יתר , תיאבון מוגבר , אי שקט פנימי בתחילת הטיפול
2. עליה ברמת הסוכר , בלחץ הדם , נטילת סידן מהעצמות
3. דיכוי חיסוני וסף נמוך לזיהומים . סכנת קטרקט
במצבך הסטירואידים הם עוגן ההצלה שלך .
אני סמוך ובטוח שרופאיך ערים לכל הנ"ל ולכן הם בוודאי ידריכו אותך כיצד להמעיט בתופעות הלוואי .
אתה צודק באשר להפסקת הטיפול שחייב להיעשות בהדרגה עם ירידה איטית מאד במינון עד הפסקת הטיפול ככל שניתן.
לבריאות
