האם ייתכן ואין ריאקציה נכונה בין כדורי הלחץ אותם אני נוטלת (קרדילוק) לבין האלטרולט?
בשעות הערב הראש שלי רועד באזור המוח הקטן ואני מרגישה כאילו חלקי לגו מתרוצצים בראש.
אני רוצה לבקר אצל רופא מומחה ללחץ דם ולא יודעת מה שמו המקצועי של רופא כזה.
שלום,
אלטרולט היא תרופה המקלה על תופעות של דיכאון. המינון של תכשיר זה נמוך לכן ,ברוב הנוטלים אותו, אין כל תופעות לוואי. במינון גבוה יותר תרופה זו יכולה לגרום להחשת הדופק.
אין בעיה ליטול אלטרולט יחד עם תרופות לאיזון לחץ הדם.
התופעות שהשואלת מתארת אינן נגרמות על ידי לחץ דם גבוה אלא על ידי דחק נפשי.
לכן את הפתרונות יש לחפש אצל יועץ לבעיות נפשיות ,פסיכיאטר ולא אצל רופא פנימאי או נפרולוג (אלה הרופאים המטפלים באיזון לחץ הדם).
הרופא שלח אותי לעבור "בדיקה גרעינית", הביטוי נשמע לי מפחיד ובלתי מובן, על מה בדיוק מדובר ובמה יעילה בדיקה כזו על פני בדיקות אחרות כמו רנטגן או אולטרסאונד למשל?
ראשית אבהיר, כי רפואה גרעינית זהו ענף ברפואה העוסק בשימוש בחומרים רדיואקטיביים לצורך איבחון וטיפול.
עיקרון הבדיקה ברפואה גרעינית היא שבעזרת העוקבים הרדיו אקטיבים ניתן להדגים איברים ורקמות ובעיקר תהליכים תפקודיים של אברים ורקמות שונות ופעילות מטבולית ברמה מולקולרית.
היתרון של הרפואה הגרעינית ביחס לאמצעי דימות אחרים כגון רנטגן, סיטי, אולטראסאונד וכו' הוא שרוב בדיקות הדימות ברפואה מדגימות מבנה של אברים ורקמות כלומר "אנטומיה", אך רפואה גרעינית עוסקת בהדמיה של תפקוד האיברים השונים, כלומר "פיזיולוגיה".
וכן פעולות מטבוליות ברמה מולקולרית במצבים פיזיולוגים בה ההפרעה פיזיולוגית והמטבולית מקדימה לרוב את השינויים המבניים כתוצאה מהמחלה. לכן ניתן לאבחן בעזרת הרפואה הגרעינית את התפתחות המחלה עוד בשלביה הראשוניים לפני שמתפתחים שינויים אנטומיים.
הרפואה הגרעינית אינה מחליפה אמצעי הדמיה אחרים, הרפואה הגרעינית באה כבדיקה משלימה לאמצעי הדמיה אחרים
וכמובן הרפואה הגרעינית אינה מחליפה אמצעי הדמיה אחרים, הרפואה הגרעינית באה כבדיקה משלימה לאמצעי הדמיה אחרים כי היא מאפשרת קבלת מידע שאינו מתאפשר בבדיקות האחרות, שילוב של אמצעי הדימות הנותנים הדמיה אנטומית יחד עם הרפואה הגרעינית מאפשרת איבחון מדוייק יותר (ולכן קיימים היום מכשירים המאפשרים בו זמנית לבצע את שתי הבדיקות כגון מכשיר C.T ומכשיר לבדיקת קרינה גרעינית המותקנים על אותה המצלמה).
תהליך ביצוע הבדיקה:
החומר הרדיואקטיבי מוחדר דרך הווריד או בשאיפה או בבליעה.
בהתאם לסוג הבדיקה ההמתנה נעה בין מספר דקות למספר שעות, לדוגמא מיפוי עצמות ולב כ- 3-4 שעות המתנה.
במהלך הבדיקה הנבדק מתבקש לעמוד, לשבת או לשכב.
הבדיקה "מיפוי" מבוצעת בעזרת מצלמה הנקראת "מצלמת גמא" – מכשיר הקולט את הקרינה הנפלטת מגוף הנבדק ומאפשר קבלת תמונה ומידע לגבי איברים ופעילויות שונות בגוף, כמובן שהנבדק אינו חש מאומה.
הנבדק מתבקש מדי פעם לשנות תנוחה לצורך קבלת זויות שונות הדרושות לסריקה, במהלך הסריקה על הנבדק להימנע מתזוזה היכולה לשבש את תוצאות הסריקה, משך הסריקה תלוי בסוג הבדיקה, הבדיקה אינה כואבת או מסוכנת אי הנוחות היחידה שהנבדק חש היא דקירה קלה לצורך החדרת החומר לווריד (כמו לקיחת דם), במהלך הבדיקה הנבדק רק עומד, יושב או שוכב מתחת למצלמת הגמא.
רמת הקרינה לנבדק היא נמוכה, ברמות זהות לבדיקות אחרות ברנטגן כשקיים פיקוח הדוק על כל המכונים ע"י משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה והעבודה.
במכונים עובדים רק צוותים מקצועיים שעברו הכשרה מיוחדת בבטיחות קרינה ושימוש בחומרים רדיואקטיביים, בניהול רופא מומחה ברפואה גרעינית.
תגובה אלרגית לבדיקות ברפואה גרעינית היא נדירה ביותר לכן הבדיקות מבוצעות גם בנבדקים הידועים כאלרגיים לתרופות שונות וליוד.
לרוב אין צורך בהכנה של הנבדקים לקראת הבדיקה ובמידה ויש צורך להפסיק תרופות לפני הבדיקה, הנבדק מקבל טופס הכנה לבדיקה.
ניתן לבצע את הבדיקות גם בילדים, כמובן שמינון החומר הוא ביחס למשקל הנבדק.
את הבדיקה ניתן לבצע גם בנשים בהריון אך יש לשקול את נחיצות הבדיקה ובאם ניתן לבצע בדיקה חליפית.
אישה מניקה – ניתן לבצע את המיפוי תוך הנחיה שבמהלך 24 שעות מההזרקה אין להשתמש בחלב האם.
בכל מקרה יש להודיע לצוות המכון באם הנבדקת בהריון או מניקה.
שלום וברכה,
הבן שלי בן 27 מוגבל שכלית, נמצא במסגרת, רוצים לתת לו דקפפטיל או אן פרוזדיאק מקווה שכתבתי נכון, מה תופעות הלוואי של זה? ומה דעתכם? תודה
שלום רב
אם כוונת ל "פרוזאק" ולא " פרוזדיאק" זה כדור קל נגד דיכאון וחרדה וגם בשימוש הרבה נגד כפייתיות. יש מגוון תופעות לוואי קלות אפשריות שבדרך כלל עוברות, שתכולי לקבל רשימת מפורשת מרופא המטפל.
דקקפטיל היינו זריקה הורמאנאלית שגורם ירידה דרסטית בהורמנון הגברי טסטוסטרון, עד רמה של "סירוס כימי" זמני (כל עוד שהוא מקבל הזריקה. יש הרבה תופעות לוואי אפשירות, שהרופא מטפל חייב לפרטם, למרות שרובם נדירות.
מקוה שזה עוזר.
