צום לאחר ניתוח קיצור קיבה בתשעה באב

אם הכל בסדר חוץ מהצירונים, אפשר להתחיל את הצום, ובמידה ויתגברו הצירים לצירים ממש, יש לשתות ל"שיעורים" עד שיפסק. אבמידה ולא נפסק, יש לשתות כרגיל.
בכל מקרה אין צורך באכילה. צום קל.

באופן עקרוני לאחר 3 שנים דינך רגיל, אבל במידה ועדיין קשה לאכול כמויות, מותר לאכול את שיעור במינימום כמו בהסבר המצורף.

הוראות לחולים וזקנים לגבי אכילת מצה וד' כוסות

חולה סכרת

לפי מצב החולה, לפעמים אסור לשתות ד' כוסות המחויבים בליל הסדר. כמובן שאין לעבור על דברי הרופא, והעובר על דברי הרופא ומסכן את בריאותו, לא קיים מצווה.

בשעת הדחק אפשר להוריד את כמות הסוכר על ידי שישתה יין יבש שיש בו פחות סוכר, וידללו עד 49 אחוז.

ויסתפק בשיעור הקטן של 86 גרם, וישתה רק רוב כוס שיוצא בערך 45 גרם ,ואז יהיה לו כמות מיזערית של סוכר.

במידה ויש לו למעט בפחמימות, יש לו לאכול כמו שנכתוב לגבי חולה בריאטרי.

חולה בריאטרי (ניתוח שרוול או קיצור קיבה וכדו')

חודשיים לפני פסח אין לו לעשות את הניתוח כדי שיוכל לאכול מצה כדין.

לאחר חודשיים יש לו לאכול את המצה כדלהלן: יאכל כזית א' של מצה בלבד, לאחר ברכת "על אכילת מצה".

שיעור המצה, די לו לאכול מצה בשיעור 15 גרם, וירטיב במים (גם לנוהגים לא לאכול שרויה) כדי שיקל על העיכול. ויקפיד במידת האפשר שיאכל את זה במשך לא יותר מ4 דקות.

לפי התקדמות הריפוי והוראות הרופא, יתקדם לשיעור הרגיל.

מטופלי דיאליזה

במידה ויכולים מבחינה רפואית לאכול מצה, יש להעדיף מצה מקמח לבן שיש בה פחות זרחן ואשלגן.

כמו כן אם יש צורך רפואי אפשר לאכול את הכמות המיזערית של מצה, כמו בחולה בריאטרי.

זקנים ותשושי נפש

אנשים שאינם יכולים ללעוס, יקחו מצות "ציטרין" הנמסים בפה. ואם גם זה קשה להם, יעשו כהנ"ל לגבי חולים בריאטריים

שנן שתי גישות בהלכה.
יש הבוחר להתנהג למעלה מדרך הטבע ובוטח בקב"ה ואז לא עושה בדיקות כלל. אבל זה לא לכלל רק ליחידים, ויש הנוהגים כמנהגו של עולם, ועושים "השתדלות" ביודעם שהכל בסופו של דבר נגזר מלמעלה, ולאנשים אלה אני מייעץ לעשות 3 פעמים US :

בתחילת ההריון.
ברגע שיודעים שיש הריון באמצע ההריון לראות שהכל בסדר.
ובסוף ההריון לקבל מידע לקראת הלידה.