שאלה:
שלום רב
מהו הערך התקין ללחץ-דם בקרסול?
לחץ הדם בקרסול שווה או גבוה מעט יותר מאשר לחץ הדם בזרוע.
הפרש לטובת הזרוע עשוי להעיד על מחלה טרשתית בעורקי הרגלים.
שלום,
ביומיים האחרונים החלו אצלי כאבי בטן תחתונה צד שמאל בעיקר ושינוי ביציאות היום אפילו הבחנתי בטיפת דם בניגוב שיש לי יציאות זה קצת מגרד לי בכל מקרה בעבר היה לי בערך ככה ואמרו לי לאחר בדיקות שזה תסמונת המעי הרגיז אני לא יודע אם זה קשור שנכנסתי לאחרונה לחדר כושר ושאני קצת במתח בימים האחרונים בכל מקרה האם כדאי לחכות קצת או לחזור לארץ לקבלת בדיקות כי אני עכשיו בחול בלי ביטוח.
שלום
אם מדובר בכאב בטן קל , ללא חום וללא רגישות משמעותית בעת לחיצה על הבטן , הרי אין צורך ב"ריצה" לבדיקה רפואית . ניתן להמתין מספר ימים עד לבדיקה.
הסימנים שמצריכים פניה דחופה לביקורת רפואית – הם:
1. בטן שהופכת להיות נוקשה – "בטן קרש"
2. בעת לחיצה על הבטן הכאב הופך לכמעט לא נסבל.
3. אודם של האיזור (ולא כתוצאה מלחיצות חוזרות).
4. חום גבוה .
גם אם יש מעט דימום מפי הטבעת – אין צורך כפי שנכתב ב"ריצה" לרופא.
כמובן שבהמשך (ולא בעוד תקופה ארוכה ) יש לפנות לביקורת רפואית .
בברכת רפואה שלמה !
יש לי שאלה בבדיקת psa יצא לי 6.1 והfree 0.14 מה עלי לעשות ביופסיה או MRI האם כדאי לבקש מהרופא לעשות ניתוח במצב כזה. האם יש דחיפות בעניין. אודה על תשובתכם המהירה.
PSA הוא חלבון המופרש על ידי תאי הערמונית (פרוסטטה).
רמתו בדם מקבילה בערך לגודל הערמונית.
הסיכוי לגידול סרטני עולה ככל שהרמה גבוהה יותר אולם רמה תקינה (עד 4) אינה מבטיחה שאין גידול. 6.1 הוא ער שיכול לייצג ערמונית מוגדלת או מתב דלקתי או גידול. בדיקה ידנית של אורולוג מנוסה יכולה לזהות את גודל הערמונית ואף להעלות חשד לגידול. יש להתחשב גם בסימפטומים של המטופל. האם יש קושי במתן שתן האם יש צריבה או כאבים?
בדיקת הדמיה של הערמונית במגוון שיטות חייבת להקדים את הביופסיה.
בגיל 35, נבדקתי לצורך בטוח חיים ונמצא ערך גבוה של לחץ דם 170/100. הרופא רשם לי טפול, ואני נוטל שני כדורים כל יום מזה עשר שנים. בכל התקופה ערכי לחץ הדם תקינים, בדרך כלל 130/80 או סביב ערך זה. חברים אומרים לי אפשר להפסיק את הטיפול. הרופא שלי טוען שהפסקת הטיפול מסוכנת. מה לעשות?
לחץ הדם הוא תוצאה של שווי המשקל בין פעילות הלב המזרים דם לכלי הדם והגמישות של דופן כלי הדם המתרחבים עם כל פעימה של הלב וחוזרים ומתכווצים כאשר הלב מתרחב. פעולת שרירי דופן כלי הדם מסייעת להזרים את הדם מכלי הדם הגדולים אל העורקים הקטנים ומשם לרקמות.
ככל שהאדם מתבגר, גמישות כלי הדם פוחתת לכן הן היכולת להתרחב בזמן התכווצות שריר הלב והן היכולת להתכווץ בעת הרפית הלב פוחתות בעוצמתן. התוצאה היא שעם הגיל לחץ הדם הסיסטולי (שהוא הלחץ בעת התכווצות שריר הלב) עולה, ולחץ הדם הדיאסטולי, בעת הרפית הלב, יורד. לכן, אם לאדם בריא בגיל 30 נמדד לחץ דם של 130/80, באותו אדם, בגיל 50 לחץ הדם יהיה 140/70 ובגיל 60 הוא עשוי להיות 150/60. כמובן שקיימת שונות בין האנשים. באנשים שמנים, בהם תפוקת הלב גבוהה לחץ הדם הסיסטולי נוטה לעלות.
המושג יתר לחץ דם הוא שרירותי. אין למעשה גבול חד בין לחץ דם תקין לשאינו תקין. ככל שערכי לחץ הדם הסיסטולי גבוהים יותר כך הסיכון להתפתחות טרשת עורקים ותוצאותיה, התקפי לב ואירועים מוחיים, גבוהים יותר.
לכן כאשר לחץ הדם עולה, יש להורידו לרמות תקינות בתלות בגיל ובמשקל הגוף אך בדרך כלל לסביבות 130 סיסטולי. ברוב המכריע של המטופלים נדרש טיפול לפחות בשתי תרופות ואף יותר על מנת לשמור על ערכים תקינים. אם הטיפול יופסק הרי תוך מספר שבועות או חודשים יחזור לחץ הדם ויעלה.
בדרך כלל, רופא יתחיל בטיפול תרופתי רק לאחר מספר מדידות לאורך תקופת זמן של מספר שבועות. במקרים בודדים, בהם הוחל בטיפול על סמך מדידה בודדת ניתן לנסות ולהפסיק בהדרגה את הטיפול התרופתי אולם, יש להמשיך ולבדוק את לחץ הדם פעם בשבוע על מנת לאתר מוקדם עליה חוזרת אם תקרה ואז לחזור מיד ליטול תרופות.
הסיכון שבהפסקת הטיפול היא בעקר בכך שלאחר הפסקת נטילת התרופות האנשים חדלים למדוד את לחץ הדם, ואז מתעוררים כעבור שנה או שנים לאחר שאירע התקף לב או אירוע מוחי שהיה בהחלט בר מניעה אילו הטיפול נמשך.
