ריאה רטובה

בתופעת "ריאה רטובה" יפגין היילוד הרך קשיי נשימה מייד לאחר לידתו כתוצאה מהישארות נוזלים בבועיות הריאה ובדופן הבועיות. זיהוי, גילוי וטיפול יפתרו לרוב את הבעיה וההקלה תורגש מיידית, הן אצל היילוד והן אצל משפחתו.

בשבוע שעבר נתקלתי במקרה דומה לשלך: בשעה טובה ומוצלחת, גב' ג' אם ל-3 ילדים בריאים, התקבלה לחדר לידה; הלידה התנהלה באופן שגרתי והתינוק נולד כשהוא מקבל ציון "אפגר" גבוה (סולם הערכה להתאקלמותו של היילוד באוויר העולם).

דקות לאחר לידתו החלה להסתמן מצוקה נשימתית שהלכה וגברה וכבר בחדר לידה התינוק נזקק למתן חמצן סביבתי לאזור הנחיריים. הבדיקה הגופנית והבדיקה הנוירולוגית היו תקינות, למעט קולות נשימה מוחלשים וחרחורים גסים בזמן האזנה לריאות. במחלקה בוצע צילום חזה ותשובת הרופא הרנטגנולוג היתה שמדובר בתופעה בשם Wet Lung הבאה לידי ביטוי ב – Transient Tachypnea Of The Newborn.

מה זה אומר?
כלי הדם הריאתיים של התינוק מפרישים נוזל לרקמת התמיכה ומשם לתוך הבועיות (מתוך כך גם בועיות הריאה שלו מלאות בנוזל). עם הלידה, הלחץ על בית החזה ועל הריאות גורם לסחיטת הבועיות מנוזלים, בדומה לספוג שנסחט. השינויים ההורמונאליים המתלווים לזמן הלידה, הכוללים גם עלייה בהורמוני "הסטרס" ובייחוד אדרנלין, מביאים לכך שמתחוללת ספיגה מהירה של הנוזלים מהבועיות ושל אותם נוזלים סביב כלי הדם ברקמת התמיכה של הריאה. הדבר מתבצע באמצעות הפעלה הורמונאלית של משאבות נתרן – מים בדופן הבועיות.

תופעה זו של "ריאה רטובה" מורכבת מהימצאות נוזל הן בבועיות הריאה והן ברקמת התמיכה של הריאה שבתוכה נמצאים כלי הדם הריאתיים. "ריאה רטובה" נפוצה יותר ביילודים זכרים מאשר בנקבות, בתינוקות שנולדו במועדם אך גם בפגים ובעיקר במקרים שלאחר ניתוח.

האבחנה באמצעות צילום רנטגן תראה ריאות גדולות מעט, אוורור לקוי של הריאות, גודש ברקמת

התמיכה הריאתית ונוזל סביב מעטפת הריאה ובסדקים המבדילים בין אונות הריאה. לעתים נדירות יתפתח זיהום ריאתי מולד שעלול לתת תמונה רנטגנית דומה, ולכן יילוד זה יטופל גם באנטיביוטיקה עד לקבלת תשובת מעבדה שתשלול את הזיהום ותמקד את הטיפול בתופעת "ריאה רטובה" (באותה מידה של נדירות עשוי גם מום לב מולד לתת תמונה רנטגנית דומה ולכן כל יילוד שמציג סימני קוצר נשימה אלו יעבור גם בדיקת אקו לב ע״י קרדיולוג ילדים מומחה).

איך מטפלים?
הטיפול כולל מתן חמצן באוהל ולעתים שימוש בשיטות הנשמה מתקדמות יותר, כאשר המטרה היא להבטיח חמצון ואוורור נאות של כל איברי הגוף. כבר לאחר יממה ניתן יהיה להבחין בשיפור במצבו של היילוד ברוב המקרים כאשר ביום השלישי תיעלם המצוקה הנשימתית מאליה בדרך כלל. ערנות למצב זה וטיפול נאות יבטיחו שלא תהיה שום תופעת לוואי מיידית או נזק עתידי.