אני סובל מפסואוריאזיס בצורה קלה אך בשנים האחרונות בדלקות פרקים ברגלים. טופלתי בקורטיזון שעזר אך הדלקת קפצה למקומות חדשים ועתה לאצבע שבכף היד להתנפחות וכאבים. בביקור אצל ראומטולוג הוא אמר שיש תרופה טובה בסל התרופות אך כדי להגיע אליה עלי לנסות קודם לכך שני סוגי תרופות אחרות הפוגעות בכבד ורק לאחר מכן במידה וצריך אפשר לעבור לתרופה המיוחלת.לא לקחתי שום טיפול בינתיים.
האם זו הדרך היחידה לטיפול? או יש דרך אולי יותר רכה להגיע למטרה הנכספת?
לדלקת פרקים פסוריאטית ישנם מספר טיפולים טובים.
הטיפול הותיק שיש בו נסיון רב שנים הוא טיפול ב MTX , טיפול זה אכן יכול לפגוע בכבד ולכן המטופל צריך לערוך בדיקות דם אחת למספר שבועות כדי להבחין בפגיעה כבר בתחילתה. במידה וקיימת פגיעה (והיא מופיעה רק אצל אחוז נמוך מהמטופלים) הרי הפסקת התרופה עם היכולת הריפוי המדהימה של הכבד – והפגיעה נעלמת.
קיים טיפול חדשני יותר שבו הנסיון מתרבה עם השנים והוא בתרופות ביולוגיות. תרופות אלו בדרך כלל אינם פוגעות בכבד אך גם להן חסרונות (כדוגמת הצורך במינונים עולים והפסקת היעילות לאחר תקופה מסוימת, בחלק מהמטופלים).
משרד הבריאות וסל הבריאות החליטו שהדרך הטיפולית הנכונה היא – להמשיך בתרופה הוותיקה בעלת הנסיון הגדול וההצלחות מרובות , עם הסיכון המסוים לפגיעה כבדית חולפת – כתרופה ראשונה במחלה זו.
חולה שאינו מסוגל לקבל את התרופה הראשונה מסיבות שונות (כדוגמת אלרגיה, פגיעה כבדית או אחרת) הרי יקבל את הטיפול הביולוגי.
אין ספק שגם השיקול הכלכלי עומד בפני משרד הבריאות וסל התרופות, אך לציין שלא רק שיקול זה מדריך את הדרך, אלא שחולים רבים אכן נהנים מהתרופה הראשונה וחיים ללא כאבים וללא מגבלות עם תרופה זו.
לולא התוויה זו של משרד הבריאות סביר להניח שהחולים לא היו מקבלים את התרופה הראשונה (כי מי רוצה להסתכן בפגיעה כבדית?) והרפואה והחולים היו מפסידים תרופה יעילה.
בברכת רפואה שלמה!
שלום,
איך שאני זוכרת את עצמי לא משנה עד כמה הייתי חולה אף פעם לא היה לי חום גבוה יותר מ 37.4 מעלות
כמו כן היה שנים בהם החום הנורמלי של הגוף היה 37 מעלות.
למה החום לא עולה? זה תקין?
מנגנון קביעת החום הגוף נשלט על ידי ההיפותאלאמוס. יתכן שאצלך הוסת הזה פועל בצורה אחרת מהרגיל. יתכנו מנגנונים נוספים רבים. אם זה לא גורם לחולי – אין מה לדאוג.
למומחים שלום.
אני בחור בן 22, סובל כבר תקופה ארוכה (כמה שנים לדעתי) מתופעה מוזרה. אני מרגיש עייף רוב הזמן. כשאני שותה העייפות נחלשת, אבל השתייה גורמת לי לגזים, שלשולים והטלת שתן מרובה, ולאחר שאלו קורים אני נהיה שוב עייף בהדרגה.
עשיתי בדיקת דם לפני קצת יותר מחצי שנה והתוצאות לא הראו חוסר או עודף משמעותי בשום דבר. יכול להיות שיש לי בעיה בספיגת נוזלים?
חיפשתי את זה באינטרנט אבל התוצאות היחידות שהצלחתי למצוא קשורות גם לחוסר בחומרים נוספים.
בנוסף לכך, בזמן האחרון הלשון שלי מכוסה במשקע לבן, ולפי מה שהבנתי גם זה יכול להעיד על כל מיני מצבים רפואיים. אשמח אם תוכלו לעזור לי.
תודה מראש.
עייפות היא תלונה נפוצה אשר לה סיבות רבות מספור.
מחלות רבות הן חריפות והן כרוניות גורמות לעייפות עוד לפני שמופיעים סימפטומים או סימנים אחרים. עם זאת עייפות הנמשכת חודשים רבים ולא הופיע בעקבותיה סימן נוסף או תופעות שניתן לזהות כנובעות ממחלה הרי המסקנה המתבקשת היא כי אין מחלה גופנית מאחורי התופעה.
צעירים רבים מתלוננים על עייפות מבלי שהרופאים מוצאים הסבר מניח את הדעת לתופעה.
המליאות בבטן וההפרעה ביציאות בעקבות שתייה מרובה הם תופעות ידועות ומזכירות לנו כי כמו שאין להמעיט בשתייה במיוחד באקלים החם בקיץ כך גם הגזמה בכמות השתייה עלולה להזיק.
השואל חייב קודם כל להיבדק על ידי רופא על מנת לזהות אם יש סימני מחלה כלשהם. אם אין יש לקוות כי הבעייה תחלוף כפי שהחלה.
רפואה שלמה !
