הריון וצום ביום כיפור

שלום, בסוכרת הריון, גם אם מאוזנת, חשוב להימנע משינויים דרמטיים ברמות הסוכר, מכיון שצניחה סוכר רגעית (היפוגליקמיה) יכולה לגרום לדום לב אצל העובר. לכן ההנחיה לנשים סוכרתיות בהריון היא שלא לצום. לגבי צורת ההיתר (שתיה מלאה, שתיה ממותקת לשיעורין) יש לשאול את הרב. מבחינתי בסוכרת מאוזנת שתיה מתוקה לשיעורין נותנת מענה טוב. בשורות טובות. כתיבה וחתימה טובה

באופן עקרוני לאחר 3 שנים דינך רגיל, אבל במידה ועדיין קשה לאכול כמויות, מותר לאכול את שיעור במינימום כמו בהסבר המצורף.

הוראות לחולים וזקנים לגבי אכילת מצה וד' כוסות

חולה סכרת

לפי מצב החולה, לפעמים אסור לשתות ד' כוסות המחויבים בליל הסדר. כמובן שאין לעבור על דברי הרופא, והעובר על דברי הרופא ומסכן את בריאותו, לא קיים מצווה.

בשעת הדחק אפשר להוריד את כמות הסוכר על ידי שישתה יין יבש שיש בו פחות סוכר, וידללו עד 49 אחוז.

ויסתפק בשיעור הקטן של 86 גרם, וישתה רק רוב כוס שיוצא בערך 45 גרם ,ואז יהיה לו כמות מיזערית של סוכר.

במידה ויש לו למעט בפחמימות, יש לו לאכול כמו שנכתוב לגבי חולה בריאטרי.

חולה בריאטרי (ניתוח שרוול או קיצור קיבה וכדו')

חודשיים לפני פסח אין לו לעשות את הניתוח כדי שיוכל לאכול מצה כדין.

לאחר חודשיים יש לו לאכול את המצה כדלהלן: יאכל כזית א' של מצה בלבד, לאחר ברכת "על אכילת מצה".

שיעור המצה, די לו לאכול מצה בשיעור 15 גרם, וירטיב במים (גם לנוהגים לא לאכול שרויה) כדי שיקל על העיכול. ויקפיד במידת האפשר שיאכל את זה במשך לא יותר מ4 דקות.

לפי התקדמות הריפוי והוראות הרופא, יתקדם לשיעור הרגיל.

מטופלי דיאליזה

במידה ויכולים מבחינה רפואית לאכול מצה, יש להעדיף מצה מקמח לבן שיש בה פחות זרחן ואשלגן.

כמו כן אם יש צורך רפואי אפשר לאכול את הכמות המיזערית של מצה, כמו בחולה בריאטרי.

זקנים ותשושי נפש

אנשים שאינם יכולים ללעוס, יקחו מצות "ציטרין" הנמסים בפה. ואם גם זה קשה להם, יעשו כהנ"ל לגבי חולים בריאטריים

צריכה לצום אם מתחילים צירים לשתות, בהתחלה לשיעורים ואם זה לא פוסק תוך חצי שעה לשתות הרבה בברכה