שלום,
ביתי בת כמעט חמש, עם פרטס דו צידי מזה שנתים. הרופאים מנחים להידרותרפיה ופיזיותרפיה בקביעות. למעשה אנחנו – ההורים – משך שנתיים מרגישים שלא קיבלנו את ההדרכה, ההכנה, הצפי וכו'.
האם יש דברים נוספים שביכולתנו לעשות למען הילדה?
לאחרונה התגברה תופעת הצליעה. לא אמרו לנו מעולם שזה חלק מהמחלה – חשבנו שזה הדבר שמנסים למנוע בכל הטיפולים – אבל כששאלנו את הרופא הוא ענה: את דואגת לקוסמטיקה? ובכן, כן! אין ילד בעולם שרוצה להיות צולע! ואין הורה שלא היה רוצה למנוע את זה! אני אישית סבורה שמרבית האנשים מעדיפים כאבים – כשהם נסבלים – מאשר צליעה!
האם הצליעה עצמה עלולה להישאר?
ושאלה נוספת, לא ממש רפואית – הילדה לשמחתנו לא עומדת בקריטריונים היבשים של זכאות לקצבת ילד נכה, אולם אם היינו מקבלים מהרופא המטפל אישור לכך שהיא זקוקה להשגחה (בשל העובדה שחלק מרכזי בטיפול זו מניעת הילדה מפעילות מזיקה, דבר שדורש עירנות והשגחה באופן קבוע) – אז היינו זכאים לכך, והדבר כמובן לא מיותר, שכן ההוצאות הנלוות למחלה הן רבות ביותר!
פרטס הינה מחלה מיסתורית התוקפת את ראש עצם הירך במפרק הירך . במהלך ממוצע של כשנתיים מרגע הופעתה עובר האזור הפגוע תהליך של 4 שלבים שבסופם יכול מפרק הירך לחזור למצב ותפקוד נורמלים או להישאר עם נזק בדרגות שונות. נזק זה עלול לגרום לצליעה ולכאבים. אם הילדה מאובחנת כבר שנתיים אז קרוב לוודאי שהיא לקראת סוף המחלה.
ברור שצליעה אינה בעיה קוסמטית! השאלה מה ניתן לעשות – לצערי היכולת שלנו הרופאים להתערב ולהשפיע על מהלך המחלה מאד מאד מוגבל. הטיפול כולל מתיחה ולעיתים אף ניתוחים, במקביל לפיזיותרפיה שמטרתה בעיקר לשמר טווחי תנועה ותפקוד. יש עוד הרבה להסביר בנושא ואולי גם יש מקום להתערב טיפולית.
המחלקה האורתופדית במעיני הישועה יכולה להתגאות בשרותיו של דר' שגב איתן – רופא בכיר בבית חולים 'דנה' שבאיכילוב. דר' שגב מנהל ב'מעיני הישועה' מרפאת אורתופדיית ילדים במסגרתה מתבצעים אבחון, מעקב וניתוחים בילדים.
דר' שגב הינו מומחה בקנה מידה בינלאומי בטיפול בפגיעות ומומים בגפיים מסיבות מולדות ונרכשות בילדים. דר' שגב פיתח שיטה ניתוחית לטיפול במצבים מסויימים בפרטס שהתפרסמה במאמרים ובספרי לימוד בכל העולם. אני ממליץ לתאם תור במרפאתו ולקבל הסבר מלא על המחלה והערכה של מצב ביתכם.
סיכום ביקור אצל כל רופא/ה מומחה/ית צריך לכלול אבחנה; תאור מצב והמלצות להמשך טיפול או סיוע הנדרש למטופלת ולמשפחתה- עם סיכום זה ניתן לפנות לביטוח לאומי. לעיתים יש מקום גם לחוות דעת באופן פרטי לגבי זכאות לאחוזי נכות.
רפואה שלמה !
שלום רב,
יש לי בעיה ממנה אני סובל בערך כחודש וחצי,הבעיה כנראה נמצאת בשורש כף היד או במפרק כף היד, הבעיה היא שכאשר אני עושה תנועות סיבוביות ביד שמאל וביד ימין, אז נשמעים קליקים די חזקים ואפילו כמה במכה אחת (2 או 3)… אין הבדל בין חוזק הקליקים בידיים, בשני הידיים זה נשמע באופן דומה. אני מרגיש דחף תמידי לעשות את הקליקים האלו…
בנוסף, כשאני בזמן פעילות גופנית אני לא מרגיש את זה (כנראה בגלל אנדרנלין) אבל בזמן מנוחה נשמעים קליקים חזקים ומדאיגים… אני משחק כדורסל ואני לא יודע אם זה קשור לזה… אשמח לעזרה, תודה.
עשים מכאניים וקליקים ממפרקי היד יכולים להיגרם כתוצאה מסיבות מגוונות.
פכירת אצבעות היא הרגל המאפיין אנשים רבים, מדובר בביצוע תנועות מתיחה למפרק הגורמות להפקת רעש, ולעתים גורמות גם לתחושת "שחרור" המפרק. פכירת אצבעות שכזו אינה דורשת טיפול או התערבות, וככל הידוע אינה גורמת לנזק.
סיבות אחרות לרעשים במפרק כוללות פגיעות ברצועות, נזקים לסחוס בשורש היד וחוסר יציבות של המפרקים. במקרים אלה הרעשים מלווים עפ"י רוב בכאבים או בהגבלה בתנועות. על מנת להבדיל בין רעשים "שפירים" לבין רעשים הדורשים טיפול, יש צורך בבדיקה קלינית של היד ולעיתים גם בבדיקות הדמייה.
מומלץ להיבדק ע"י רופא מומחה לכירורגיה של היד לפי הצורך.
רפואה שלמה !
אני בן 74 לאחרונה קיבלתי כאבים בכף היד וקשה לי להרים חפצים ביד. קשה לי להרים את היד מעל הכתף אני מתקשה לתפקד בהנחת תפילין ולרכוס את כפתורי החולצה. במצב שכיבה היד גמישה יותר.
שלום.
התלונות שאתה מתאר יכולות לנבוע מסיבות שונות. סביר להניח שמדובר בבעיה אורתופדית בעמוד שדרה צוארי ו/או כתף ו/או מרפק ו/או שורש היד.
אני ממליץ ללהגיע לבדיקה במסגרת מרפאות החוץ
לאחר תהליך מסודר של תשאול, בדיקה גופנית ומעבר על בדיקות ההדמיה ניתן יהיה לדון באפשרויות הטיפול.
רפואה שלמה !
