שלום,
אני מקבל טיפול חדשני נגד גרורות של סרטן ערמונית (לוטיציום-177).
תופעת הלוואי היחידה היא ירידה בייצור כדוריות הדם במוח העצם, ומכאן המוגלובין נמוך 9.5, ברזל נמוך וכו'. התוצאה היא חולשה, ומה שמפריע יותר – הפרעות בקצב הלב. קראתי שזה אופייני לפנציטופניה.
התחלתי לקחת 2 מ"ג ליום של דקסמטזון, וזה חולל פלאים. החולשה נעלמה, הפרעות הקצב נעלמו. אני מרגיש מצוין.
השאלה היא האם שימוש ממושך במינון זה יכול לגרום נזקים? מה לבדוק בכדי לוודא שלא מתפתח נזק סמוי?
(ידוע לי שההפסקה חייבת להיות הדרגתית).
תודה!!!
יש אכן נזקים אפשריים לטיפול ממושך בסטירואידים .
1. השמנת יתר , תיאבון מוגבר , אי שקט פנימי בתחילת הטיפול
2. עליה ברמת הסוכר , בלחץ הדם , נטילת סידן מהעצמות
3. דיכוי חיסוני וסף נמוך לזיהומים . סכנת קטרקט
במצבך הסטירואידים הם עוגן ההצלה שלך .
אני סמוך ובטוח שרופאיך ערים לכל הנ"ל ולכן הם בוודאי ידריכו אותך כיצד להמעיט בתופעות הלוואי .
אתה צודק באשר להפסקת הטיפול שחייב להיעשות בהדרגה עם ירידה איטית מאד במינון עד הפסקת הטיפול ככל שניתן.
לבריאות
מאיזה גיל ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז?
כיצד ניתן לאבחן בגיל הצעיר ביותר?
האם ישנה משמעות לאבחון מוקדם?
האם יש דרך לטפל או לעזור בגיל הצעיר- ולא רק בתרופות? או שיש הגבלות על טיפול תרופתי מבחינת הגיל?
תודה רבה!!
שלום,
מומלץ אבחון בתחילת כתה א' , עדיף בתום המחצית הראשונה . כך מקבלים מידע על יכולות לימודיות מהמורים בנוסף למידע מההורים .
ניתן להעריך – אך לא לאבחן סופית – בגן חובה אך לא לטפל בגיל רך זה בתרופות הנהוגות לקשב בשל תופעות לוואי משמעותיות .
בד'כ מומלץ בגיל זה טיפול ריגשי – התנהגותי . המלצה כזו ניתנת גם לילדים צעירים בכיתות הראשונות מאחר ונמצא שטיפול ריגשי – התנהגותי של כחצי שנה לפני התחלת תרופות מיעל את התוצאה של הטיפול התרופתי.
בהצלחה!
