צניחה של איברי האגן צניחה של הרחם, שלפוחית השתן, החלחולת, דפנות הנרתיק או כמה מהם, כתוצאה מהיחלשות רקמות החיבור והשרירים שתומכים באיברי האגן. בין גורמי הסיכון לצניחה: וולדנות, משקלי לידה גדולים או ליד ות מכשירניות, גיל, מחלות רקמת חיבור, לחץ תוך בטני גבוה בשל מצבים כרוניים כגון עצירות כרונית או השמנת יתר. צניחה אינה מסוכנת אך עלולה לגרום לאי נוחות, כאב, דימום והפרעה בתפקוד היומי.
הפרעות במערכת השתן
- דליפת שתן במאמץ – כתוצאה מהיחלשות הרצועות והשרירים התומכים בשלפוחית. נגרמת בכל פעולה המעלה את הלחץ התוך-בטני דוגמת שיעול, צחוק, קפיצה, ריצה וכדומה.
- דליפת שתן בדחיפות – הליכה תכופה לשירותים עד הרטבה לא רצונית, כתוצאה מהפרעה תפקודית של השלפוחית.
- דלקות חוזרות בדרכי השתן – עלולות להופיע בכל קשת הגילאים ובפרט בגיל המעבר. דלקות תסמיניות מחייבות בירור (אורולוגי ואורוגינקולוגי) וטיפול מתאים.
- קושי במתן שתן או אצירת שתן – יכול לנבוע ממספר גורמים, פיזיולוגיים או נוירולוגיים. הפרעה בריקון השלפוחית עלולה להחמיר ולהשפיע על התפקוד הכלייתי, או לגרום לנטייה לדלקות חוזרות בשתן והפרעה באיזון המלחים בגוף.
הפרעות בצאיה
מתחלקות לשתי קטגוריות: קושי בהתרוקנות המתבטא בעצירות, או אי שליטה על הסוגר המתבטאת בדליפה. לכל אחת מההפרעות סיבות וגורמי סיכון אחרים. הפרעות בתחום זה עוברות בירור במסגרת היחידה האורוגינקולוגית ולעתים גם משלבות בירור גסטרו-אינטסטינלי וקולורקטלי.
קרעים לאחר לידה
מתחלקים לרוב לשתי קבוצות עיקריות: נשים שחוות בעיות שונות הקשורות לתפירת הקרע, ונשים לאחר קרע דרגה 3 או 4. כאשר מדובר בבעיות הקשורות לתפירה יוחלט על אופי הטיפול (שמרני או ניתוחי) לאחר הערכה ראשונית במרפאה. במקרה של קרע בדרגה 3 או 4 תעבור המטופלת הערכה מלאה ביחידה.
